נחשוב חיובי ודברים יתחילו לנוע קדימה
כמה פעמים קרה לנו שהסתכלנו על המראה ולא כל כך אהבנו את מה שראינו?
טוב, אז לי זה קרה המון.
כשהייתי נערה לא אהבתי להסתכל בכלל במראה,
לא אהבתי לראות בכלל את ההשתקפות שלי, את מה שאני רואה
ולא מהסיבה שהייתי מלאה או שלא אהבתי חלק מסויים בגוף שלי.
פשוט לא אהבתי את מה שהייתי. מי שהייתי. נגעלתי מעצמי.
בילדותי נפגעתי פגיעה מינית
זה גרם לי לא לאהוב את הגוף שלי,
לחשוב על דברים שליליים,
זה הוריד לי את הביטחון העצמי ואת האמונה בעצמי
וגרם לי פשוט לא לאהוב את עצמי.
הפעם הראשונה שאהבתי ללבוש שמלות
זה היה במכינה קדם צבאית שהייתי בה,
התחלתי פתאום לאהוב לראות מה שאני רואה
( טוב התחלתי גם טיפול פסיכולוגי,דברים התחילו לזוז)
אבל, עיקר התזוזה בתוכי הייתה מהסיבה שהתחלתי לחשוב חיובי
הפסקתי להאשים את עצמי בכל מה שקורה או קרה
התחלתי להבין שלמעשים שלי יש תוצאה
ואם אתחיל לעשות דברים שאני אוהבת, זה יביא רק טוב
אז למדתי איפור מקצועי,
כדי שאתחיל להרגיש אישה ואדע להתאפר זה היה נטו בשביל עצמי
( כן, לא ידעתי מה זה אייליינר או מסקרה)
התחלתי לאהוב את מה שראיתי במראה וכך גם הביטחון העצמי עלה קצת,
התחלתי להסתכל בעיניים של אחרים ולא רק על הרצפה,
התחלתי להסתכל קדימה
והתחלתי לחשוב חיובי
זה לא משהו שקורה ביום אחד
זו עבודה
ואני עדיין עובדת על זה
וגם נעזרתי באחרים כדי לצאת מזה
נעזרתי בחברים, הלכתי לפסיכולוגית,
ניסיתי להוציא את עצמי מ"הבור" כל הזמן
ברגע שאנחנו מתחילים לחשוב חיובי דברים מתחילים לנוע
אנחנו רוצים לקדם את עצמנו ולא להשאר תקועים באותו מקום
אנחנו מתחילים להאמין ביכולות שלנו
כי דברים מתחילי לזוז
והכי חשוב, מתחילים לאהוב את עצמנו מבפנים
אז איך אפשר להתחיל להזיז את "שריר האהבה העצמית?"
אפשר להעזר בחברים הקרובים לנו,
ללכת לטיפול פסיכולוגי
להתחיל להגיד לעצמנו במראה מה אנחנו אוהבים בעצמנו.
מספיק להגיד שני דברים, אבל באמת להאמין בזה, לא סתם!
"אני אוהבת את העיניים הגדולות שלי"
"אני אוהבת את הנמשים שעל האף שלי"
זה יגרום לנו לשים לב לדברים הקטנים שבנו
להתחיל להעריך, לאהוב, להשלים עם הדברים שפחות מתחברים אליהם,
להתחיל לאהוב את עצמנו באמת
ולהתחיל לחשוב חיובי
ברגע שנתחיל לחשוב חיובי
כבר הכל קטן עלינו
נתקדם בלי שנשים לב לעבר המטרה או היעד שלנו.
הצטרפו אלי לאימונים!
